אנחנו בונים "מוצר", הצעת ערך שמתאימה ותסחף 135K (אחוז החסימה) אקטיבסטים שהבינו שצריך פה סגנון חדש של הנהגה שתוביל כאן מהפכות רדיקליות, הסיפור הבא של ישראל. ה"מוצר" שלנו בנוי מ 10 מנהיגים אקטיביסטים עם 10 הבטחות ברורות לשינוי. ברגע שעברנו את אחוז החסימה עם הקונספט הזה, משם החגיגה מתחילה, יש תוכנית מלאה >>

מדינת ישראל צעירה מאוד, רק עכשיו הגיע לשלב הנערות juvenile, לפני 75 היא הוקמה בנחישות הישרדותית וקצת נס.
כשאזרחים, "עם" נמצא במצב הישרדותי הכי קל לנצל אותו ופה תמיד ניצלו ההשרדות עד תום.
אף פעם לא ישבו מנהיגים לחשוב איך באמת עושים פה גן עדן עם ההישגים של העשורים (המדהימים) הראשונים.
אף פעם לא ישבו המנהיגים (כי מי באמת רוצה להזיז הגבינה?) לעשות תוכנית אסטרטגית עם ראיית עדנה ושגשוג ולא חרדה הישרדותית, משהו שמתאים לציבור פרוגרסיבי, המאמין בעצמו, באנשים, בשוויון ואפילו באהבה.
משהו שיכול להיות החזון הפרוגרסיבי, "הסיפור הבא של ישראל" מול השליטה של הימין ע"י פחד בחצי העם.
הסגנון פוליטיקאים הקיים בחיים לא יעשו את זה, מעדיפים לעקור שיניים מבאמת להזיז הגבינה.
"פוליטיקאי נולד כששליח ציבור מפסיק לעבוד בשביל הציבור ששלח אותו". בעשורים האחרונים פוליטיקאים לא מבטיחים, לא אומרים מה יעשו. גם אם יש מצע אז אף אחד לא קורא ומי שקורא לא מאמין לגבבות הכתובות דומה בכל המצעים. הסיבה שלא אומרים מה יעשו זה כי השיטה המקובלת היום לפולטיקאים בכל העולם, אבל במיוחד בישראל, זה להתקדם בקריירה דרך חיבורים מעוררי כבס ולא דרך כוח אזרחים שמאחוריו. "אסור להבטיח כי זה מקטין את הפוטנציאל לחיבורים".
בעשורים האחרונים לא הצליחו הפרוגרסיביים, הדמוקרטים לבנות "מוצר" נחשק או הצעת ערך שתסחף את הציבור. תמיד פזלו לימין הרך במקום לאחד את המחנה של השפויים מאחורי הסיפור הבא.